בלוג

המונח 'קצין ציות', שקוף מבחינת רוב הציבור, אך כבר יותר משני עשורים, שמדובר בתפקיד מפתח בענפי הבנקאות, הביטוח והפיננסים בישראל. כדי להבין על מה מדובר, צריך לחזור במנהרת הזמן לשנת 1989, במהלכה הקימו מדינות ה-G7, כוח משימה מיוחד למלחמה בהון השחור. למרבה המבוכה התגלה כי ישראל היא אחת המדינות שהפרקטיקה הפיננסית בה מאפשרת הלבנת הון. הכנסת ישראל ל'רשימה שחורה', הניעה תהליך של תיקון וחקיקה שהגיעה לפרקה בשנת 2000, כאשר נחקק חוק איסור הלבנת הון. החקיקה הזו נוגעת להרבה מאוד תחומים אך לנושא המאמר היא קובעת אמות מדינה ורגולציה ומגדירה את חובת 'הציות' לערך מרכזי שבגינו נולד תפקיד חדש במערך הפיננסי – 'קצין ציות'.

אכיפה מנהלית ומניעת פשיעה פיננסית

המחוקק, בהשראת סטנדרטים בינלאומיים בנושא ציות (או כפי שהוא מוכר בעולם: Compliance), קבע שכל מוסד בנקאי, ארגון פיננסי כמו חברת ביטוח, חברה להלוואות חוץ בנקאיות, חברת אשראי, קרן השקעות, חברת סליקה ולמעשה כל גוף שמהווה צינור להעברת כסף בין גורם אחד לשני, יעסיק קצין ציות שתפקידו לוודא אכיפה מנהלית (כלומר שכל הטיפול בכספים יתבצע על פי אמות מידה של תיעוד ודיווח) ולמנוע פשיעה פיננסית באמצעות זיהוי דפוסים או פעולות חשודות. שילוב קציני ציות ואימות נהלי ה-Compliance, אמנם לא מיגרו את תופעת הלבנת ההון והפשיעה הכלכלית, אבל בהחלט סגרו כמה פרצות גדולות ובמציאות הנוכחית קשה יותר לבצע עבירות הלבנת הון; ומנגד, כמו שראינו בשנים האחרונות, יותר תיקים של הלבנת הון מוכרעים בבתי המשפט ותפיסת ה-Compliance בהחלט שינתה גם בגזרה הזו ומאפשרת השגת ראיות מרשיעות באופן קל ואפקטיבי יותר מאשר בעבר. חוק נוסף שקשור לרגולציה של ציות הוא חוק המאבק בטרור, כאשר באמצעות רגולציה של Compliance ניתן לעקוב אחר מסלולי העברת כסף בכל העולם ובהרבה מקרים לאתר גורמים שמממנים טרור באופן ישיר ועקיף.

מי מתמנה לתפקיד לקצין ציות?

כאמור, במסגרת חוק אישור הלבנת הון, הוגדר שכל ארגון וגוף שעוסק בהעברות כספים (בנקים, קופות גמל, חברות ביטוח, חברות שנותנות שירותי מטבע, חברות אשראי, חברות סליקה וכו') מחויב למנות קצין ציות (מתוקף סעיף 8 בפקודה). הרציונל הוא יצירה של שכבת הגנה נוספת בארגון, שגם יש לה ערך ביטוחי. לכן, אנחנו רואים שהמנגנון הזה צומח ומאומץ גם על ידי גופים שלא חלה עליהם חובה רגולטורית ישירה לעשות כן. במקרה וחלילה הגוף או התאגיד ימצאו את עצמם במוקד חקירה או תביעה, העובדה שהיה לגוף קצין ציות נתפסת לזכותו ונחשבת 'הפעלת אמצעי סביר' למניעת עבירות במסגרת חוק איסור הלבנת הון. במקרים מסוימים קצין ציות עשוי למנוע הרמת מסך בחקירה, שעלולה היתה לגרום לאותו גוף הרבה מאוד נזק.

חשוב לזכור שלקצין ציות יש מעמד ייחודי בארגון, הוא אמנם נועד לשרת את הארגון, אך הדרך שלו לעשות זאת היא באמצעות מחויבות מלאה לחוק ולרגולציה – לכן יהיה לו מעמד עצמאי ובמובנים רבים הוא אינו כפוף לאיש. בדרך כלל קציני ציות יהיו משפטנים בעלי רקע של משפט כלכלי ופשיעה כלכלית והם נדרשים לערוך בקרה פנימית ולוודא שהגוף או הארגון פועל על פי הפרוטוקול החוקים הרלבנטיים והנהלים.

הסמכה מטעם International Compliance Association

בגלל האופי הבינלאומי של הרבה מאוד עבירות הלבנת הון, מי שמתווה את כללי הציות בעולם הוא ארגון בינלאומי שנקרא ה-International Compliance Association או בקיצור ה-ICA.

ה-ICA הוא גוף שמרכז ידע ומתווה אסטרטגיות ובנוסף מבצע הדרכות והכשרות לקציני ציות בכל העולם. למעשה, ההמלצה היא לבחור בקצין ציות שהוסמך על ידי ה-ICA, כמו למשל כותב מאמר זה, עורך דין אורי טובה. מהרבה בחינות שירותי ציות ורגולציה נחשבים היום כענף משפטי עצמאי לכל דבר וכמו במקרה של כל ענף משפטי, גם תחום הציות והרגולציה דורש התמחות. בישראל אחד המשרדים המובילים בתחום הייחודי הוא משרדו של עורך הדין אורי טובה, שמתמחה באיתור וזיהוי, מבעוד מועד, של הפרות רגולטוריות, אי סדרים וכשלים במערכת. כשלוקחים בחשבון שהחקיקה הנוכחית מאפשרת הטלת קנסות וסנקציות כלכליות חריפות על חברות, ארגונים ונושאי משרה שכשלו ואפשרו הלבנת הון או לקו מבחינה אתית או חוקית, מדובר בתפקיד שחשוב לאייש בתשומת לב רבה ואסור להתפשר עליו.

למנוע ממכם לעבור על החוק

מאחר שתקנות איסור הלבנות הון הן תקנות מורכבות הדורשות בירוקרטיה והבנה של החוק שבדרך כלל חורג מתחומי הליבה הפיננסיים בהם מתמחים קברניטי הארגון או התאגיד, המחוקק התעקש על מינוי איש מקצוע ייעודי ובלתי תלוי. בפשטות, אפשר להגדיר את התפקיד של קצין הציות בארגון, כמי שאחראי למנוע ממכם לעבור על החוק. מבחינות רבות קצין הציות פורש סוג של רשת הגנה שקופה, שבאה לידי ביטוי רק כאשר הוא מזהה חריגה מהחוק והרגולציה. במקרה כזה, תפקידו לדפוק על השולחן ולעצור את ההפרה באיבה. הניסיון מלמד שעל איכותו וכישוריו של קצין הציות לא נכון להתפשר וממש לא חכם להתעלם מההנחיות שלו.

כותב המאמר, עו"ד אורי טובה, הנו קצין ציות מוסמך (CCO) מטעם International Compliance Association .

כל הזכויות שמורות © עו"ד אורי טובה